איך לעשות מחקר השראה לכתיבת מיקרו-קופי

כל מסע מתחיל באותה הדרך, אבל מסתיים בתגליות שונות לחלוטין.

מסע השראות הוא החלק האהוב עליי בתהליך הכתיבה, והוא בדרך כלל מתחיל ככה: 

יש לדראפט לקוח חדש, מזל טוב! לפעמים הלקוח החדש הוא מעולם תוכן שאנחנו לגמרי שוחים בו, ולפעמים הקשר בינו ובינינו מקרי בהחלט. כך או כך – נצא למסע תגלית קטן.

למה השראות הן כל כך חשובות?

היכרות של קופי עם מותגים אחרים מהענף עוזרת להבין לעומק את התחום שעליו נכתוב, להכיר את הטרנדים הרלוונטיים בעולם ולגלות איך הם נראים בישראל. אחרי שאני מנתחת את הדוגמאות שמצאתי, אני יכולה לחדד את המיקרו-קופי ולהציע ללקוח רעיונות חדשים, יצירתיים ועשירים יותר.

אז איפה מתחילים?

בלהכין קפה כמובן. ואז נשארו רק 5 שלבים:

1. סקירת שוק – הלקוחות שלנו ואפיון השפה שכתבנו להם כבר ייתנו לנו תמונה ראשונית של השוק שעליו אנחנו כותבים, של המתחרים בארץ, ואולי גם שמות של מותגים מקבילים מחו״ל. אבל אנחנו נעשה גם מחקר קטן משלנו: אפשר להשתמש בחיפוש גוגל קלאסי וטוב, ואפשר לשוטט באוספים של צילומי מסכים כמו Mobbin, אבל הכלי האהוב עליי הוא Chat GPT. הפרומפט שלי בדרך כלל ייראה ככה: ״אני כותבת למותג שעוסק ב(הכניסו את התחום), הוא פונה לקהל יעד של (נשים/גברים/ילדים/?) בגיל (טווח גילים). מי המותגים המקבילים בארץ ובחו״ל?״ התוצאה היא כמובן רשימה של מותגים עם הסבר קצר על כל אחד.

   
   

2. ניתוח המותגים – כמובן, לא כל המותגים שנקבל יהיו רלוונטיים לכתיבה שלנו, ולכן נברור אותם. נשים לב לסגנון הכתיבה, למסרים המרכזיים, לדרכי הפנייה ולצורת ההתייחסות לקהל היעד ולנושא עצמו. יכול להיות שחלק מהמותגים יפנו לקהל יעד שונה משלנו או נישתי יותר, או שהם מוכרים מוצרים שפחות נמכרים בישראל כרגע. עדיין שווה להציץ בהם, גם אם ההשראה לא תגיע מהם בסוף.

   
   

3. הבנת הטרנדים – על מה כל המותגים נוטים לדבר? האם יש אסטרטגיות שמשותפות לכולם? זה הזמן לזהות ולציין לעצמנו את הטרנדים בתחום. זה ייתן לנו תמונת מצב של מה המשתמשים מחפשים ומה עובד היום בשוק.

   
   

4. איסוף רעיונות – זה החלק הכי כיפי במסע שלנו: לצלם מסכים ולשמור אותם במסמך ההשראות. אני אוהבת ליצור מצגת פאואר-פוינט או גוגל-סליידס. זה קל, מהיר ונוח לשליחה לקולגות במשרד או ללקוחות. אני מתייחסת לכל האלמנטים של הכתיבה והשפה ומצלמת כותרות, כפתורים, פסקאות קופי מעניינות וכל דבר שנראה לי רלוונטי לצורכי הכתיבה שלי עכשיו ובהמשך הדרך.

5. איסוף שגיאות – מצלמים גם את הדברים הרעים, לא רק את הרעיונות הטובים, כדי שנזכור ממה נרצה להימנע ונחסוך זמן בעתיד: אסטרטגיה גרועה, כיוון שלילי וכל טעות כתיבה נפוצה שארצה להימנע ממנה בכתיבה שלי. או בקיצור - What not to do.

לתוצרים של מחקר ההשראה נוכל לחזור בכל שלב בעבודה - כשאנחנו מחפשים השראה שממנה נצא לדרך או כדי להיחלץ ממחסום כתיבה בהמשך. בפוסטים הבאים אתן הצצה ללוחות השראה שיצרתי מעולמות התוכן של לקוחות דראפט או מעולמות תוכן שכולנו פוגשים יום-יום. תבואו לבקר, הקפה עלינו :)

דוגמה מתוך מחקר השראה לקראת כתיבה לחברת ביטוח >