מתי לאחרונה אפליקציית עריכת התמונות שלך הביעה דאגה כלשהי לבריאות הנפשית שלך?
לא מזמן נתקלתי במסך מפתיע ב-Remini, אפליקציית AI לעריכה ושיפוץ של תמונות, שגרם לי לעצור ולחשוב. הורדתי אותה כדי לתקן איזו תמונה שלי, ובמקום להציע לי עוד פילטר או אפקט, היא העיזה להציע לי לחשוב פעמיים אם אני בכלל צריכה אותה.
זה חנוני מצידי, אני מודה, אבל מצאתי את עצמי באמת מתרגשת, וכמובן שמייד צילמתי מסך.
בעידן שבו אנחנו מוקפות בתמונות מושלמות ולחץ בלתי פוסק לעמוד בסטנדרטים בלתי אפשריים, זה מרענן לראות אפליקציה שמזכירה לנו שאנחנו יותר מסתם תמונה מעובדת. יש משהו מפתיע באמפתיה הזו, שגורם לי להרגיש פתאום נאמנות למותג שבעצם מעולם לא השתמשתי במוצר שלו. Remini לא רק נתנה לי את הכלים לשפר את המראה שלי, אלא גם את האפשרות לבחור אם בכלל להשתמש בהם. זאת תזכורת קטנה אבל משמעותית שטכנולוגיה יכולה וצריכה להיות גם אנושית.
בסופו של דבר, למרות היכולות הטכנולוגיות המבטיחות של Remini בשיפור תמונות, בחרתי להשאיר את התמונה שלי כמו שהיא. אולי זאת באמת התחלה של מהפכה קטנה בעולם ה-AI, כזו שרואה בני אדם עם רגשות אמיתיים מאחורי המסך.
コメント